דף הבית / היסטורית הישוב

היסטורית הישוב

Bookmark and Share

הקדמה

בת חפר היא הגדולה ביישובי עמק חפר. הישוב נוסד ועלה על הקרקע בשנת תשנ"ה (1995) במסגרת תוכנית "יישובי הכוכבים", שהוביל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. הישוב אוכלס על ידי עשר המשפחות הראשונות ביום ט"ו באב תשנ"ו, 31.07.1996. כיום מתגוררות בישוב כ- 1,350 משפחות, שהם כ- 6000 נפש, כולם בבתים צמודי קרקע. בת חפר ממוקמת כ- 15 ק"מ (בקו אווירי) מזרחית לנתניה, ומשתרעת לאורך חומת ההפרדה, בצידו המערבי של הקו הירוק ההיסטורי, על שטח של כ- 950 דונם.
 

מבנה וצביון

הישוב בנוי על שטח מישורי, השדרות והרחובות הראשיים בישוב מצופים אספלט, וכל האזורים הפנימיים מרוצפים באבנים משתלבות (רחובות הולנדים). בישוב כ- 100 דונם שטחי נוי ציבוריים, ובתוכם פזורים מספר גינות ומתקני שעשועים לילדים. בנוסף, קיים בישוב פארק ענק בן כ – 110 דונם, המשתרע לאורך הגדר המערבית, בסמוך לכביש 6, ובתוכו אמפי תיאטרון, מגרש גלגליות, מתקני כושר ומשחקים.

צביון הישוב הוא חילוני, כאשר כ-10% מהאוכלוסייה הנה בעלת צביון דתי. שני הצבורים חיים בהרמוניה יוצאת דופן.
 

מקור השם

השם בת חפר הוא רעיון של עמוס דגני, ראש המועצה דאז, שחשב על שם מתאים לישוב החדש "כבת של עמק חפר", וכך עלה במוחו הרעיון לקרוא לישוב "בת חפר". שם זה עבר את אישור הכנסת. עד שנתקבל האישור הרשמי במסמכים הממשלתיים הרשמיים, נקראה בת חפר בשם סוכו* (ראה היסטוריית היישוב).

השם בת חפר אומנם  סמלי, אך בעל זיקה מובהקת להיותו של הישוב שוכן במזרח עמק חפר, סמוך לאזור נחלתן ההיסטורית של בנות חפר, נינות מנשה בן יוסף, בנחלת מנשה.

מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה הן  בנות צלופחד בן חפר בן מנשה בן יוסף בן יעקב, ומכאן שמו.

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף… מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה… אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר… תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ ("במידבר", כז, א-ד).
 

היסטוריית היישוב

בת חפר נבנתה מערבית ובצמוד לקו הירוק, במקום בו שכן קודם לכן קיבוץ "יד חנה סנש", שנפרד כמה שנים קודם לכן מקיבוץ האם שלו, יד חנה, תוך כדי מחלוקת אידיאולוגית עזה. "יד חנה סנש" לא הצליח לשרוד זמן רב, והתפרק סופית בשנת 1972.

בת חפר הוקמה כחלק מתוכנית ישובי הכוכבים של אריאל שרון, על שרידי קיבוץ "יד חנה סנש", ומבנה מועדון הנוער של היום – הוא המבנה היחיד ששרד מאותה תקופה. תחילה נקראה בת חפר על ידי הגורמים הממשלתיים – משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל – בשם סוכו (ענף של אילן), בעקבות שם הישוב הקדום "שוכה", ממנו בא אנטיגונוס איש סוכו, מאנשי "כנסת גדולה". השם נבע מהעובדה, שיש חוקרים המזהים את מיקומה של שוכה בשמו של הכפר הערבי שוויכה, השוכן כ 1000 מטרים מזרחית לבת חפר, מעברו של הקו הירוק.

עם פירוק "יד חנה סנש" הועברו אדמותיה לרשות קיבוץ "רגבים", כך שבת חפר הוקמה בעצם על אדמות קיבוץ "רגבים". בת חפר החלה לעלות על הקרקע בשנת תשנ"ה 1995, לאחר שמספר חברות קבלניות זכו במכרזים להיות  חברות משכנות מטעם משרד השיכון, ונכנסו לעבודות הקמת תשע מתחמי שכונות. השכונה העשירית נבנתה כשכונת "בנה ביתך", כאשר רבים מתושביה היו "בנים ממשיכים", בני ישובי עמק חפר הוותיקים.

במקביל לחברות הקבלניות, נבנו בישוב התשתיות והפיתוח. בת חפר  אוכלסה על ידי עשרת המשפחות הראשונות ביום ט"ו באב תשנ"ו 31.07.1996.

המשפחות הראשונות חיו כחודש ימים ללא אספקת חשמל ומים סדירה, וללא שאר תשתיות חיוניות.
 

חומת ההפרדה

במהלך התקופה בה נבנתה החומה והמעבר היה חופשי מכיוון טול-כרם ושוויכה, סבלה בת חפר מפריצות וגניבות רכבים. העקבות, רובן ככולן, הוליכו מזרחה.

מאורעות "מנהרת הכותל", ספטמבר 1996, הביאו את ראש המועצה דאז, נחום איצקוביץ, ללחוץ על מערכת הביטחון להשלים את חומת ההפרדה. כך, כבר בשנת 1996, הושלמה בבת חפר אחת משתי חומות ההפרדה הראשונות בארץ. החומה נמתחה לאורך כ-1.7 ק"מ, על תוואי הקו הירוק, מול הכפר הערבי-פלסטיני הגדול שוויכה. עם השלמת הגדר והחומה, חל מפנה משמעותי לטובה, רמת הביטחון עלתה, ונפסקו הגניבות והפריצות כמעט באופן מוחלט.

במאורעות 2000 (האינתיפאדה השנייה) התגלתה חומת ההפרדה כהכרחית, והייתה חיונית ביותר להמשך התנהלות החיים השלווים בישוב. לאחר מאורעות 2000, הוארכה החומה בעוד כ 500 מטר ובשנת 2006 הוגבהה לכל אורכה. כיום מהווה החומה חלק מגדר ההפרדה הארצית.


כביש 6

עם שיפור המצב הביטחוני, לאחר מבצע "חומת מגן", החל בבת חפר גל ביקושים גבוה מאד לבתים. מחירי הבתים בישוב האמירו באופן משמעותי, בת חפר הפכה למקום מגורים איכותי ומבוקש מאוד, וכיום הביקוש לבתים בישוב עולה עשרת מונים על ההיצע.

תקופת המאורעות, כמו גם המאבק המוצלח לצמצום ההשפעות של כביש 6, שהביא להנמכת תוואי הכביש  באופן משמעותי, גיבשו את קהילת בת חפר ותרמו באופן משמעותי לקשר בין התושבים. מעז יצא מתוק. השפעת כביש 6 על הישוב חיובית ביותר, ובת חפר, השוכנת סמוך למחלף ניצני עוז, הפכה נגישה וקרובה יותר לכל מקום בארץ.

"פארק דרך ארץ", שהוקם על ידי חברת "חוצה ישראל" להנאת תושבי המקום, שינה את שמו על פי בחירת התושבים לפארק "אגדשא" ומשתרע לאורך חלקו המערבי של הישוב. אורכו כמעט 2 ק"מ והוא חוצץ בין כביש 6 לבת חפר. לעת עתה הסתיימו עבודות השלב הראשון והשני בפיתוח הפארק. בעתיד צפוי הפיתוח להמשיך ולהשתלב בשיקום מפל בת חפר ובמערכת שבילי אופנים כלל אזורית.

בשנים האחרונות הולכת ותופסת בת חפר את מקומה כבירת עמק חפר, והיא ידועה כישוב ששוררת בו אווירה מצוינת לצמיחת משפחות באווירה קהילתית, ירוקה ואכפתית, וכאחד הישובים הקהילתיים האיכותיים בישראל.

עקב הצרכים והביקוש החיצוני ההולך וגובר, שוקדים פרנסי הישוב כיום על תוכניות ההרחבה לבת חפר, וקידום בניית הבריכה והמרכז המסחרי.


גיאוגרפיה

בת חפר שוכנת בין הקיבוצים יד חנה ובחן  על אם דרך "חוצה ישראל",  סמוך למפגש דרכים היסטורי {בין "דרך הדואר הממלכתית", שהייתה חלק מהדרך ההיסטורית שקישרה את מצריים לסוריה, ובין דרך קיסריה – ניאפוליס (היא נבלוס-שכם) לאורך נחל שכם{

הישוב שוכן  מערבית ובסמוך למורדות השומרון, בגובה ממוצע של כ- 50 מטרים מעל פני הים ומשקיף על הרצועה המזרחית והנמוכה של אזור השרון המכונה "מרזבה".

שטחה של בת חפר כ-950 דונם וצורתה מהאוויר כמעין "שופר", שבמרכזו המבנים הקהילתיים והצבורים. נקודת שיא הגובה בישוב (נ.טריג 870) מתנשאת לרום של 60.3 מטר מעל פני הים.

מצפון מתוחם הישוב על ידי השטח בו היו מטעי האבוקדו של  קיבוץ בחן (המקום מיועד נכון להיום להרחבת הישוב), ממערב על ידי כביש חוצה ישראל (כביש 6), מדרום על ידי נחל שכם, וממזרח על ידי חומת ההפרדה, בתוואי הקו הירוק.

ישובים שכנים:

  • צפון – קיבוץ בחן
  • צפון מערב – מושב גן יאשיה
  • מזרח: מעבר לקו הירוק וחומת ההפרדה, הכפר הערבי שוויכה
  • דרום מזרח: מעבר לקו הירוק וחומת ההפרדה העיר הערבית טול- כרם
  • דרום מערב: קיבוץ יד חנה
  • מערב: מושב עולש


רחובות בת חפר מסודרים על פי האות הראשונה של שמם, מ- א' ועד ח' ומצפון לדרום.

פוסטים אחרונים

כלים