דבר יור הישוב – עדכון תקופתי – 26/4/2018

לוגו בת חפר

תושבים יקרים,

יישובינו מתפתח כל העת ואנחנו כהנהגת היישוב נדרשים לעצב את התנהלות היישוב למול אילוצים תקציביים, תהליכי עבודה של המועצה ולטובת לצרכי התושבים. בהתאם לכך תכניות העבודה מותאמות ובהן – תרבות, שמירה, אחזקת היישוב, קהילה, נוער, שירותים חברתיים ועוד, וגם תכנית איסוף ופינוי הפסולת לסוגיה. אנחנו מודעים לשאלות הרבות שעלו מצד התושבים ובמסמך זה ננסה להסביר ולהסדיר זאת.

בראשית דבריי אדגיש שתכניות העבודה מאושרות כולן על ידי וההחלטות והשינויים נעשו בעידודי ובדחיפה שלי, תוך קבלת תמיכת חברי ועד היישוב, יו”רי הוועדות וחבריהן, יחד עם פעילים רבים ביישוב השותפים בעשייה, ועל כך תודתי.

רקע

תקציב היישוב השנתי עומד על כ-6 מיליון ₪ ומתחלק לפי תחומי עיסוק (מוזמנים לעיין בתקציב 2018 הקיים כחלק מפרוטוקול האישור שלו באתר היישוב). מקורות תקציב בת חפר  מחולקים בצורה הבאה:

תשלומי ארנונה למועצה – 30%  מתשלומי הארנונה מועברים אלינו והשאר נשאר בידי המועצה (70%).

תשלומי ועד – 100% מועברים אלינו.

הכנסות נוספות – גורמי משרד הביטחון, מערך המים של המועצה וסבסוד הוצאות חשמל של המועצה על חלק מהוצאות החשמל ברחובות שלנו.

תקציבי פרויקטים מתוכננים – מועברים מהמועצה ליישוב לשיפור תשתיות ואחזקת היישוב, כגון הקמת שער היישוב ועוד.

ארנונה

תשלומי הארנונה הנותרים (70%) נשארים בידי המועצה מהווים בסיס לתשלומי שירותים אותם אנו התושבים מקבלים בהם – חינוך, תגבור סייעות בגנים, חינוך מיוחד, הסעות ילדים,  רווחה, ביטחון, אחזקת תשתיות המים והביוב, איסוף אשפה ירוקה ואשפה כתומה, פעילויות השלמה לגימלאים , מינהל וניהול, שירותי תרבות אזוריים ועוד.

חשוב להבהיר את הדבר הבא – גביית הארנונה של תושבי בת חפר אינה מכסה את העלויות השוטפות של הוצאות המועצה.

לדוגמה: תשלום ארנונה ממוצע שנתי לכל בית אב ביישוב עומד על כ-13,000 ₪, בעוד הוצאה שנתית ממוצעת של המועצה עבור חינוך של ילד אחד לשנה היא כ-6,000 ₪ (לא כולל מערך ההסעות). מכאן שמשפחה ממוצעת עם שלושה ילדים מייצרת גירעון של כ-5,000 ₪ בשנה. לנוכח זאת ובתוספת שירותים נוספים שאנו מקבלים (כפי שציינתי לעיל) נוצר גירעון שנתי של כ-2 מיליון ₪ אותו מממנת המועצה מהכנסות העסקים בעמק.

ניהול תקציב היישוב ואתגריו

לאורך השנים נוצרו מספר גורמים משפיעים המהווים נטל על תקציב היישוב ואלו עיקרם:

  • גירעונות עבר מהקמת היישוב – כ 10% מהתקציב השוטף שימש להחזר הלוואות וגירעונות.
  • ביטול הכנסת דמי השכירות מהסופר הקיים כיום – זוהי פגיעה משמעותית של מאות אלפי שקלים בשנה.
  • העלאת שכר המינימום – בשנים האחרונות בוצעו 4 פעימות עדכוני שכר. נתון משמעותי המשפיע הן על שכר עובדי היישוב והן על הוצאות מול גורמים חיצוניים (שומרים, התקשרויות עם חברות ובעלי מקצוע שונים ועוד).
  • צורך חיוני באחזקה עקב בלאי שלא טופל לאורך השנים ובתוך כך:
    • תשתיות ומבנים.
    • החלפת מערכת ההשקיה הציבורית.
    • אחזקת גדר הביטחון החשמלית והאינדקטיבית על חשבון כספי הועד (מעבר לתקציבים של משרד הביטחון).
  • צמצום הכנסות המרכז הקהילתי בשל התבגרות היישוב והקיטון הדרמטי במספר הילדים בחוגים.
  • עלייה חדה של כ-30% (240,000 ₪) בהוצאות איסוף הפסולת הביתית, הגזם והגושית בשל הגידול בנפח הגזם מהצמחייה הגדלה ברבות השנים, התרחבות המשפחות ועלייה בשכר חברת הפינוי.
  • ועוד…

גורמים משפיעים אלה למול הרצון להמשיך ולהשקיע בצרכי היישוב המתפתחים והתאמתם ליישוב המשתנה, חייבו את חברי הועד ואותי בראשותם לבחון את הדברים לעומקם ולהסדירם, ואת האתגר הזה לקחתי על עצמי עם כניסתי לתפקיד יו”ר הועד.

להלן חלק מהפתרונות שיישמנו

  • בתהליך מובנה מול המועצה, ובסיוע ראש המועצה, הצלחתי להסדיר את חובות העבר ולהקטין את הנטל הגירעוני בכ- 1.8 מיליון ₪, מה שאיפשר לנו לפנות תקציבים להשקעה בפיתוח היישוב.
  • בוצעה התייעלות נרחבת בכלל תהליכי התפעול הרכש וכח האדם והפעלתם ע”י עובדי היישוב ובמינימום מיקור חוץ.
  • תכנון ויישום תכנית מיחזור ופינוי פסולת לסוגיה שתחסוך בעלויות של כ-20%.

תהליך התכנון וגיבוש תכנית המיחזור ופינוי הפסולת לסוגיה

ביוזמה שלנו ובשיתוף המועצה ביצענו תהליך לימוד שארך למעלה מחצי שנה וכלל – הפקת לקחים מיישובים קהילתיים הדומים לנו ואפיון פעולות תושבי היישוב בנושא זה והגענו לנתונים הבאים:

  • 60% מתושבי בת חפר מוציאים בממוצע גזם פעם אחת בחודש בלבד; 40% מבתי האב מוציאים פעמיים בחודש; 10% מוציאים גזם 4 פעמים בחודש; מכלל היישוב כ-20% מוציאים גזם גדול (לא כיסוח דשא ועלים) פעם בחודש ורובם הגדול באמצעות גננים נותני שירות.
  • 60% מתושבי בת חפר משתמשים ביום האיסוף הגושי להוצאת פסולת שאמורה להגיע למתקני המחזור ולא איסוף הפסולת הגושית.
  • דרישת חברת איסוף הגזם לשיפוי בגין עלויות הגזם הרבות בשל העובדות הבאות:
    • משאיות האיסוף נדרשות לעבור בתוך היישוב ולא איסוף מנקודה מרוכזת ( כמו באבן יהודה למשל ועוד יישובים).
    • זמן המשאיות בשל ההסתובבות הרבה בתוך הרחובות הצרים ומרובי הרכבים.
  • עלויות איסוף הפסולת הגושית עלו פלאים, בשל העובדה שרוב הפסולת הנזרקת על ידינו התושבים אינה מוגדרת גושית אלא מיועדת למיחזור (קרטונים, ביגוד ועוד) ולכן אנחנו משלמים יותר.
  • עלויות תיקון תשתיות בגין הסתובבות המשאיות ומנופי ההרמה ברחובות – עמודי חשמל , ספסלים, מדרכות, פגיעה ברכבי תושבים החונים בסמוך לנקודות האיסוף.
  • הקושי בשימור ניקיון רחובות היישוב, בשל העובדה שבכל שבוע בממוצע יש 5-4 סבבי פינוי שונים – אשפה, גזם, גושית, פח חום, פח ירוק ועוד.
  • יש תקופות (חגים בעיקר) בהן קיים צורך מהותי במקומות אחסון של פסולת המיועדת לפח הירוק ולפח הכתום או לחילופין תגבור בפינוי הפחים.
  • מה קורה בשאר יישובי המועצה? פינוי גזם – אחת לשבועיים ומעלה; פינוי גושית – אחת למספר חודשים; אין שירותי ניקיון רחובות.

הפתרונות

  • צמצום איסוף ימי הגזם מהרחובות לפעמיים בחודש.
  • צמצום ימי איסוף הפסולת הגושית מהרחובות – לפעם בחודש.
  • הקמת 12 מרכזי מחזור נגישים לתושב, במימון המועצה, הכוללים הצבת פחים ירוקים של 1100 ליטר למי שנדרש לכך.
  • הקמת 6 מרכזי איסוף גזם וגושית ברחבי היישוב, במימון הועד, לטובת גמישות פינוי בכל עת לכל תושב שיחפוץ בכך.
  • בעידוד ראש המועצה ובהנחייתו – קיימת אפשרות בפני כל משפחה להגיש בקשה למחלקת איכות הסביבה במועצה לבחינת הצורך בהגדלת נפח הפח הירוק (מ-240 ליטר ל-360 ליטר, כמו הפח הכתום) – במימון המועצה.
  • וכמובן, שימור המענה המיטבי לבעיות חריגות של תושבים בתיאום מול המזכירות ומנהל היישוב.

לסיכום

תפקיד ההנהגה לפעול באחריות לשיפור חיי הקהילה, תוך שימור מסגרת התקציב. לעיתים נדרשת הנהגה לקבל החלטות שלא תמיד נראות כמיטיבות עם התושב אך הן מחויבות המציאות וזאת כמובן לאחר ביצוע כל התהליכים הנדרשים בכדי למצוא את הפיתרון הטוב ביותר ללא פגיעה בהתפתחות היישוב.

התקציב אל מול הצרכים הוא מציאות. כפי שאנו נדרשים לבצע התאמות בניהול משק הבית או העסק שלנו, כך אנו נדרשים לבצע זאת גם ביישוב. האפשרות לצמצום שירותים אחרים על במקום החלטה זו, כגון – ביטול הפעלת הדואר, צמצום ההשקעה בתחום הנוער, הקטנת הסבסוד של פעילות הגמלאים, עצירת פיתוח היישוב ומתקניו ועוד.

לכן בבחינה של סך הפגיעה בנוחות שלנו כתושבים למול היתרונות שבתכנית נראה לי שמצאנו את האיזון וכי הפגיעה היא מידתית ביותר.

רבים שואלים אותי – למה עכשיו? למה לא לחכות לסיום הקדנציה ולהעביר התמודדות זו הלאה לאחר הליך הבחירות?

תשובתי היא פשוטה – האחריות שלנו כוועד אין לה תוקף ועד שהקדנציה לא נגמרת כך גם האחריות לא נגמרת. מה גם שהבגרות הניהולית של ועד היישוב כיום היא כזו המאפשרת קבלת החלטות מושכלות ולא קלות, גם אם תהיה ביקורת ציבורית.

לנושאים אחרים שגם להם משקל רב ועיסוק נכבד של בעלי התפקידים ביישוב, כגון – פתיחת הסופר, טיפול ביתושים ועוד.  תעקבו אחר הפרסומים של דובר היישוב וכמובן שגם שם אני עסוק לא מעט יחד עם הנהלת והנהגת הישוב שפועלים עימי בנושאים אלו. דבר אחד הוא בטוח, כל נושא מקבל התייחסות רצינית ומקצועית.

מכם התושבים אני מבקש להבין את הצרכים ולהירתם למהלך כמי שבטוח שכולנו רוצים לראות יישוב שמסוגל לספק את צרכי תושביו עם שיפור תמידי בתשתיות הפיזיות והקהילתיות שלו.

כרגיל וכמו תמיד אני מזמין כל אחד ואחת לפנות אלי או למנהל היישוב או לכל בעל תפקיד אחר, להיפגש וללמוד באופן מעמיק את הנתונים, העובדות, המסקנות וההחלטות שבצידן.

לינקים חשובים

שלכם,

אמזלג עדי

יו”ר ועד בת חפר

דילוג לתוכן