כנס מקהלות בבת חפר – 2016

מקהלת "בא לי ווקאלי", עליה כתבתי לפני כמה חודשים, חיה ובועטת. מאחר שאנו מוזמנים מידי פעם לכנסי מקהלות באזור, החלטנו לגמול באירוח  אצלנו בישוב. עד שהגענו לערב זה עמלנו רבות זמן רב. לאחר שנזרק הרעיון לאוויר הוחלט על תאריך, השלב הבא היה להחליט איזה מקהלות להזמין, והשלב האחרון – אילו שירים לבחור?

 חשוב שהתאריך יתאים לכל 15 חברי המקהלה, בזה לא הצלחנו, נירית הייתה בנסיעת עבודה. היות שהתארחנו במקהלות של רם סופר ואורי מוסטקי, הזמנו אותם, והם הביאו מקהלה שלהם מחבל מודיעין, שם עדיין לא התארחנו. בעמק חפר פועלת מקהלת ותיקים, שיהודית חבוט חברתנו, שרה גם שם, אז כמובן שגם אותם הזמנו. המקהלה האחרונה  שהוזמנה הייתה מקהלה מהמועצה האזורית מנשה, שאירחה אותנו בעבר. בחירת השירים היא נושא רגיש ביותר. חשוב שאלו יהיו שירים שאנו אוהבים לשיר, ולא פחות חשוב, שירים שאנחנו שרים היטב לאור העיבודים המדהימים של המאסטרו, טל דניאלי.

לאחר בחירת השירים התחלנו בחזרות, חודשיים אנו שרים כל שבוע חמישה שירים קבועים לקראת הערב, מידי פעם מתרעננים בשיר אחר, אבל דרוכים לקראת המופע.

ערב המופע, כולנו במתח שיא, לבושים בבגדי המקהלה החדשים, הכיבוד, בניצוחה של סיגל כספי, כבר על השולחן. אט אט האולם מתמלא מפה לפה בחברי המקהלות המתארחות, בבני משפחותיהם ובמעט אורחים מהישוב. הערב מתחיל, כל מקהלה שעולה שרה משיריה של ארצנו היפה, שירים של עידן רייכל, שלמה גרוניך ועוד.

עלינו אחרונים, מתוחים ונרגשים, ושרנו את שירה של אסתר שמיר "עברתי רק כדי לראות", את "פסק זמן" של אריק איינשטיין ושם טוב לוי, את השיר "לפעמים", שכתב מיכה שטרית והלחין ארקדי דוכין, שיר פורטוגזי שתרגם אהוד מנור וכתב אדונירן ברבוזה בשם "אפילו דקה", ושירם של יורם טהר לב ושמוליק קראוס "אינך יכולה".

הערב הגיע לסיומו, וסיפרו לנו שרואים שנהנינו מאד, שהעיבודים של טל מקסימים, שהיינו לבושים יפה, ושהיה ערב מהנה.

ואכן כך היה. ערב נעים באווירה ביתית, קלילה  ומפרגנת שכולו שירה ישראלית במיטבה. מה צריך יותר מזה!?

תקוות לפעם הבאה: אולם יותר יפה, נעים ואקוסטי, ונוכחות גדולה יותר של קהל מהישוב. ועד אז מוזמנים להצטרף אלינו בכל יום שני בתשע במתנ"ס. כמו כן מוזמנים להחמיא בלייק בפייסבוק "בא לי ווקאלי" ולצפות שם בקטעים נבחרים מהערב ומהרפרטואר העשיר שלנו.

לסיום תודות: לסיגל כספי על ההשקעה ועל האכפתיות, למשפחת זיסו אור, שחר ואריאל על הצילומים ועל התמיכה בדף הפייסבוק, לטל דניאלי על הליווי הצמוד ועל העיבודים המיוחדים, וכמובן, תודה לקהל שכיבד אותנו בנוכחותו.

ענת חיון.

דילוג לתוכן