חדשות היישוב:
בת חפר היא הגדולה ביישובי עמק חפר.
הישוב נוסד ועלה על הקרקע בשנת תשנ”ה (1995) במסגרת תוכנית “יישובי הכוכבים”, שהוביל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.
הישוב אוכלס על ידי עשר המשפחות הראשונות ביום ט”ו באב תשנ”ו, 31.07.1996.
כיום מתגוררות בישוב כ- 1,350 משפחות, שהם כ- 6000 נפש, כולם בבתים צמודי קרקע. בת חפר ממוקמת כ- 15 ק”מ (בקו אווירי) מזרחית לנתניה, ומשתרעת לאורך חומת ההפרדה, בצידו המערבי של הקו הירוק ההיסטורי, על שטח של כ- 950 דונם.
מקור השם
השם בת חפר הוא רעיון של עמוס דגני, ראש המועצה דאז, שחשב על שם מתאים לישוב החדש “כבת של עמק חפר”, וכך עלה במוחו הרעיון לקרוא לישוב “בת חפר”. שם זה עבר את אישור הכנסת. עד שנתקבל האישור הרשמי במסמכים הממשלתיים הרשמיים, נקראה בת חפר בשם סוכו* (ראה היסטוריית היישוב).
השם בת חפר אומנם סמלי, אך בעל זיקה מובהקת להיותו של הישוב שוכן במזרח עמק חפר, סמוך לאזור נחלתן ההיסטורית של בנות חפר, נינות מנשה בן יוסף, בנחלת מנשה. מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה הן בנות צלופחד בן חפר בן מנשה בן יוסף בן יעקב, ומכאן שמו.
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף… מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה… אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר… תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ (“במידבר”, כז, א-ד).
שטחה של בת חפר כ-950 דונם וצורתה מהאוויר כמעין “שופר”, שבמרכזו המבנים הקהילתיים והצבורים. נקודת שיא הגובה בישוב (נ.טריג 870) מתנשאת לרום של 60.3 מטר מעל פני הים.
רחובות בת חפר מסודרים על פי האות הראשונה של שמם, מ- א’ ועד ח’ ומצפון לדרום.
הישוב הינו ישוב קהילתי המתנהל כישוב עירוני בתוך סביבה כפרית וירוקה.
האוכלוסייה המרכיבה את הישוב מגוונת ומנצלת עד תום את השילובים המיוחדים הקיימים בו. מתחילת אכלוס הישוב נבנו מבני ציבור רבים המאפשרים חיי קהילה תוססים. מבני חינוך, ספורט ותרבות. בין השאר הוקם פארק גדול בחלק המערבי של הישוב, שדרה מגוננת מרכזית, גני משחקים ועוד. בשנים האחרונות הוקם מרכז מסחרי בו מצויים בית קפה, מסעדות וחנויות מסוגים שונים. הישוב מספק בתוכו את חלק גדול מהשירותים הנדרשים. מוקד פעילות משמעותי מהווה מועדון הבועה המנוהל על ידי מתנדבים ומפיק אירועי תרבות שונים בתוך המתחם המיוחד שנבנה.
הישוב בנוי על שטח מישורי, השדרות והרחובות הראשיים בישוב מצופים אספלט, וכל האזורים הפנימיים מרוצפים באבנים משתלבות (רחובות הולנדים)
הישוב בנוי על שטח מישורי, השדרות והרחובות הראשיים בישוב מצופים אספלט, וכל האזורים הפנימיים מרוצפים באבנים משתלבות (רחובות הולנדים)
בישוב כ- 100 דונם שטחי נוי ציבוריים, ובתוכם פזורים מספר גינות ומתקני שעשועים לילדים.
בנוסף, קיים בישוב פארק ענק בן כ – 110 דונם, המשתרע לאורך הגדר המערבית, בסמוך לכביש 6, ובתוכו אמפי תיאטרון, מגרש גלגליות, מתקני כושר ומשחקים.
צביון הישוב הוא חילוני, כאשר כ-10% מהאוכלוסייה הנה בעלת צביון דתי. שני הצבורים חיים בהרמוניה יוצאת דופן
בחודש ספטמבר 1995 התקיים דיון רב חשיבות בוועדת השמות הממשלתית שליד משרד ראש הממשלה.
הדיון נקבע לאור בקשתו של ראש במועצה האזורית עמוס דגני לשנות את שמו של הישוב מ "סוכו"
לשם בת חפר.
הדיון התמקד בסוגיה המרתקת. האם מקומו של הישוב הוא השטח של חפר המקראית והא ראוי לישוב להיות בן/בת של מועצה. הדיונים התנהלו עד לשנת 1996 וראש המועצה החדש, נחום איצקוביץ קיבל את אישור הוועדה לשם בת חפר.
הקמתו של הישוב נועדה לשני צרכים:
צורך ממשלתי אשר כבר משנות ה – 70 נהגתה תוכנית הנקראת ציר הגבעות ומטרתה הקמת ישובים לאורך קו התפר לצורך חיזוקו. תוכנית זו לא קרמה עור וגידים אך על בסיסה נהגתה תוכנית הכוכבים, הכוללת סדרה של ישובים לאורך קו התפר. בקרב מנהיגי המדינה היו כאלה שראו בהקמתם של הישובים דרך למחוק את הקו הירוק ויש כאלה שראו בהקמת הישובים דרך להגן על הישובים שבתוך הקו הירוק. מועצה אזורית עמק חפר ראתה בהקמת הישוב דרך לאפשר לבני עמק חפר לבנות את ביתם בעמק. גם שיקולים ביטחוניים, עמדו לנגד המועצה.
בתקופת התכנון החל הסדר החובות של הקיבוצים. קיבוץ רגבים אשר קיבל לידיו את אדמות הקיבוץ יד חנה סנש, לאחר שהתפרק, הסכים למכור את השטחים החקלאיים ולכסות את חובותיו. מציאת קרקע זמינה עם צרכים משותפים של הממשלה והמועצה הובילו את תהליך הקמתה של בת חפר במיקום בו קיים הישוב כיום.
יש הרואים את בת חפר, השוכנת במזרח עמק חפר, חלק מנחלת בנות צלפחד בן חפר, אשר קיבלו אישור לרשת את נחלת אביהם בשטח שסט המנשה.
שטחה של בת חפר הוא כ 950 דונם וצורתה, ממבט על, היא כשל האות ר. יש המדמים את צורת הישוב לשופר.
לאחר ההחלטה להקים את הישוב ולאחר תכנון הישוב, הוצאו מתחמים למכרזים בהן זכו שבע חברות משכנות. מתחם נוסף הוגדר כבני ביתך ויועד בתחילתו ובחלקו הגדול, עבור בני עמק חפר שלא התאפשר להם להיות בנים ממשיכים במושבים. אכלוס הבתים לווה בקשיים רבים בשל ויכוחים אודות תשתיות ועיכובים נוספים.
חלק לא קטן מהתושבים שעברו לקראת סוף 1996 לישוב, נכנסו לבתים בהם החשמל סופק על ידי גנרטור והמים סופקו דרך החברה המשכנת. הדרכים בין הבתים היו דרכי עפר והמדרכות המשתלבות וגינות הנוי לא נראו ברחובות. לאחר סיום הוויכוחים וקבלת טפסי האכלוס החלו רחובות הישוב לקבל את צורתם הנוכחית. הרחובות עם ריצוף משתלבות וערוגות נוי והשדרות נסללו בכבישים סלולים.
אינתיפאדת 2000 – בשנה זו פרצה האינתיפאדה השנייה שכללה פעולות איבה קשות אשר פגעה באופן אישי בשניים מתושבי הישוב אשר נרצחו בנתניה ובאזור התעשייה ניצני שלום. קליעים נמצאו בחצרות הבתים ומסוקי רב חגו מעל הישוב והטילו את תחמושתם על מפגעים בצד השני. היו תושבים שבחרו לעזוב את הישוב. מרבית האוכלוסייה שמרה אמונים למקום. אחת הסיבות שבגינם הרגישו התושבים בטוחים הייתה גדר הפרדה שהוקמה עוד בטרם הוקמה לאורך קו התפר כולו.
סלילת כביש 6 – לאחר מאבק ארוך כביש 6 המצוי בצידו המערבי של הישוב, נסלל ככביש שקוע. בשל כל הפרעתו לתושבים יחסית שולית. בשל הסלילה התקצר משמעותית הזמן הנדרש להגעת התושבים למרכז. סלילת הכביש והפעלתו המלאה גרמה לעליית מחירי הדירות.
שטפון 2013 – אירוע שהתחולל בינואר 2013 אשר נגרם מריכוז מים לאורך גדר ההפרדה, הריסתה וחדירתם של כ 700 אלף קוב לתוף הישוב. חלקים מהבתים ניזוקו עד כדי אי יכולת להתגורר בהם. באירוע באה לידי ביטוי הערבות והאחווה של הקהילה כלפי אלה שנפגעו. ילדים סייעו בניקוי הבתים, הקהילה תרמה בגדים וציוד. בעלי ידע סייעו לתושבים להתמודד מול חברות הביטוח וקבלני השיפוצים. לשמחתנו האירוע לא כלל פגיעה בנפש.
מגפת הקורונה – כמו בכל ישראל היו תקופות שהישוב קיבל את הצבע האדום. אולם המרחבים והיכולת לשהות בבידוד בחצרות הבתים או ו בפרקים הביאה תושבים מהערים לחפש מגורים בבת חפר. מחירי הדירות קפצו, בשל הביקוש ותחלופה של תושבים מתחוללת כל העת. מבוגרים שילדיהם עזבו את הבית עוברים לעיר וצעירים עם משפחות באים לגור בבת חפר.
נכתב ע"י משה אוזן מנהל ארכיון בת חפר
